על הטרילוגיה:

כששולחים אותך לדרקון את צריכה קודם כל להרוג אותו, לפני שהוא יהרוג אותך. ונניח שהצלחת כנגד כל הסיכויים, עכשיו מגיע החלק הקשה באמת: לחזור לחֶברה ששלחה אותך אל מותך, להשתחרר מתפקיד הקורבן, להשיג שליטה בגורלך, מקום משלך בעולם. זהו סיפור פנטסטי כביכול ובעצם ריאליסטי עד העצם, על ילדות שמסרבות להרפות את אחיזתן מעולם שמתעקש לנער אותן מעליו.

על ספר האבות:

ילדה בשמלה חרוכה עולה במדרגות המובילות לבניין העירייה. זו הפעם האחרונה שתושבי עיר האושר יחזו בה לפני שיטרוף אותה הדרקון. כל שנה והילדה שלה, כבר מאתיים תשעים וחמש שנים. ואז מגיע תורה של מרתה. משיכתה המסוכנת לאש מביאה אותה לאי הדרקון, היא יכולה להאשים רק את עצמה. אבל אמל בסך הכול חיפשה את אביה. ונועה? איש אינו יודע כיצד הגיעה לעיר, וזו סיבה טובה דייה לזרוק אותה ללוע המפלצת. כולם מצפים שהילדות ייכנעו לגורלן, אבל הן מסרבות להרפות את אחיזתן מעולם שמתעקש לנער אותן מעליו.
בפעלולי דמיון מרהיבים מרית בן ישראל בוראת עולם קרקסי וחושני ובו בזמן ריאליסטי עד העצם, עולם שהכיעור והנשגב הולכים בו שלובי זרוע. למי שיעז ליפול לתוכו צפויות פלאות אין־קץ.